Research Guides: דירוגים בין-לאומיים: הדרכה

?מהו דירוג בין-לאומי

   יש כמה חברות שמדרגות מוסדות להשכלה גבוהה לפי מדדים שונים. לכל דירוג כזה יש מתודולוגיה ונוסחאות משלו.
   ברוב הדירוגים יש מרכיב של פרסומים, ובדרך כלל נתוני הפרסומים מגיעים ממאגר מידע מרכזי.
   פרסומים בכתבי עת שמדורגים גבוה במאגרים מקבלים ניקוד גבוה יותר בדירוגים הבין-לאומיים.

דירוגים מרכזיים

	Academic Ranking of World Universities: Shanghai Ranking הדירוג מבוסס על שקלול של ששה מדדים שונים: מספר זוכי פרס נובל ומדליית פילדס מקרב הסגל והבוגרים, מספר החוקרים שכלולים ברשימת החוקרים המצוטטים ביותר לפי Clarivate Analytics, מספר המאמרים שהתפרסמו בכתבי העת Science ו-Nature, מספר המאמרים שכלולים ב-Web of Science, והישגים לחוקר לפי גודל האוניברסיטה. למידע נוסף על המתודולגיה של הדירוג הכללי. דירוג מוסדות לפי תחומים. למידע נוסף על המתודולוגיה של הדירוג לפי תחומים.
	CWTS Leiden Ranking הדירוג מרכז נתונים על הפעילות באוניברסיטאות - השפעת המחקר, שיתופי פעולה בין-לאומיים, פרסום ב-open access, ופרסומים לפי מגדר. הנתונים על הפרסומים הם מה-Web of Science. למידע נוסף על המתודולוגיה של הדירוג הכללי. למידע נוסף על המתודולוגיה של הדירוג לפי תחומים.
	World University Rankings: Times Higher Education המוסדות מדורגים לפי שלושה-עשר מדדים בחמשה תחומים: הוראה, מחקר כולל פרסומים, ציטוטים, הכנסה מהתעשייה, בינלאומיות. נתוני הפרסומים מגיעים מ-Scopus. למידע נוסף על המתודולוגיה. דירוג מוסדות לפי תחומים.
	QS World University Rankings הדירוג מתבסס על ששה מדדים: מוניטין אקדמי לפי סקר בין-לאומי, מוניטין כמעסיק לפי סקר בין-לאומי, ציטוטים, יחס סטודנטים/סגל אקדמי, אחוז סטודנטים בין-לאומיים ואחוז סגל בין-לאומי. נתוני הפרסומים מגיעים מ-Scopus למידע נוסף על המתודולוגיה.