Skip to Main Content

קורס הכרת משאבי הספרייה - ספרית הרמן למדעי הטבע: המאמר המדעי

מיועד לקורס: 76408

מאמר מדעי

המאמר המדעי

מאמרים מדעיים מתארים מחקרים שנערכו בתחום מסוים ומתפרסמים בכל תחומי הדעת האקדמיים. אנחנו נתמקד כמובן במאמרים ממדעי הטבע.

ישנם סוגים שונים של מאמרים:

1.      מאמר על ניסוי או תצפית שבו חוקר מדווח על ניסוי או תצפית שערך.

2.      מאמר סקירה שבו כותב המאמר מסכם ממצאיהם של מאמרים מתחום מסוים.

3.      מאמר תיאורטי שבו מחבר המאמר מנתח תוצאות של מחקרים שהתפרסמו ומציע תיאוריה חדשה או דן בתיאוריה קיימת.

4.      מאמר מדעי פופולרי שמציג את התחום  לקהל קוראים רחב.

פרסום מאמר בכתב עת מדעי מביא אותו לידיעת הקהילה המדעית. אך כדי להתפרסם בכתב עת כזה, המחקר צריך לעבור ביקורת עמיתים (Peer Review). בביקורת עמיתים בוחנים את המחקר חוקרים מאותו התחום ובודקים את מהימנותו, את תוצאותיו ואת המקוריות שלו.

מאמר מדעי צריך להציג את המחקר ותוצאותיו בצורה ברורה ומדויקת ולפרט את השיטות והחומרים שבהם השתמשו. מאמר כזה מתייחס למחקרים שערכו חוקרים אחרים ולא מתעלם מסתירות המתגלות בתוצאות או מתוצאות שמפריכות את השערת המחקר. למאמר מדעי יש גם מבנה קבוע והגיוני שמשקף את מבנה המחקר.

לשם הערכת איכות וחשיבות המאמר חשוב לשים לב למספר דברים:

·      מהימנותו ומעמדו של המחבר: מי כתב את המאמר, מה אנו יודעים על המחבר, האם הוא שייך לאוניברסיטה, מכון מחקר או מוסד אקדמי והאם הוא מחויב לפרדיגמה מדעית ספציפית. כמו כן אילו מאמרים נוספים הוא פרסם.

·      מועד פרסום המאמר: בדרך כלל עדיף לקרוא מאמרים חדשים שנותנים מידע עדכני ועכשווי. עם זאת ישנם ספרים ומאמרים קלאסיים שחשוב להכיר.

·      מקום הפרסום: חשוב לבדוק באיזה כתב עת מתפרסם המאמר. האם כתב העת הוא כתב עת מחקרי מוכר וידוע והאם המאמרים שמתפרסמים בו עוברים ביקורת עמיתים.

·      מימון המחקר: חשוב לבדוק מי מממן את המחקר - האם הוא מכיל פרסומות גלויות או סמויות והאם למממן המחקר יש מניע שיכול להשפיע על תוצאותיו, שכן המניעים יכולים להשפיע על הצגת תוצאות המחקר.

אמות המידה המשמשות להערכת מחקר שמתפרסם בכתב עת משמשות גם בסיס להערכה של מידע שמתפרסם באתרי אינטרנט שונים.

 
מבנה המאמר המדעי

כותרת (Title) - בתחילה יופיע שם המאמר בכותרת, בד"כ בכתב גדול ובאותיות מודגשות. השם משקף לרוב את תוכן המאמר.

שם המחבר (Author) - מתחת לכותרת מופיע שם המחבר או המחברים.

תקציר (Abstract) - התקציר הוא סיכום של המאמר ומופיע בתחילת המאמר. התקציר מאפשר לקורא להחליט אם המאמר נחוץ לו לצורך עבודתו.

מילות מפתח  (Key Words)- מילות המפתח כוללות את המושגים והמונחים המרכזיים במאמר. מילות המפתח מאפשרות לקורא לחפש מידע נוסף שקשור לאותו נושא.

הקדמה/מבוא (Introduction) - בחלק זה מוצג נושא המחקר בפירוט. במבוא יש הסבר על מטרת המחקר ומוצגת הבעיה שעליה בא המחקר לענות. לאחר מכן מועלות שאלות המחקר, מטרות המחקר והשערות המחקר. בחלק זה יוזכרו גם מחקרים אחרים באותו נושא, כדי להביא סימוכין, ליצור דיון או לחלוק על השקפת מחברים אחרים באותו נושא. הדיון במחקרים קודמים נותן תמונה רחבה ופרספקטיבה כוללת על תחום המחקר.

מתודולוגיה: חומרים, שיטות ומערך המחקר (Methods and Materials) - שיטת העבודה שהנחתה את המחקר, וכוללת את העקרונות וההנחיות שלפיהן נערך המחקר. בחלק זה יוצג תיאור של הניסוי שנערך וכן החומרים שאותם בוחנים. בחלק זה מפורט גם מהלך המחקר לפי הסדר. הצגה זו מאפשרת לכל מי שרוצה לחזור על המחקר, לעשות כן.

תוצאות ודיון(Results and Discussion)  - בחלק זה מפורטות תוצאות המחקר. כאן מציגים את הממצאים ומסבירים אותם, משווים את התוצאות לשאלת המחקר ובודקים האם הן ענו על ההשערות שהועלו בהקדמה. בחלק זה דנים לעתים במחקר ובתוצאותיו ביחס למחקרים אחרים שהוזכרו בהקדמה.

מסקנות (Conclusions) - מסקנות המחקר מתבססות על תוצאותיו ומתייחסות להשערה שעליה התבסס המחקר. בחלק זה יופיע תובנות, המלצות ליישום המחקר בשטח, ציון חשיבותו ותרומתו של המחקר וכן הצעות למחקר נוספים.

תודות ( (Acknowledgment- ציון מקורות המימון של המחקר ותודות אישיות.

ביבליוגרפיה (Bibliography) - רשימת כל הספרים והמאמרים שאותם הזכיר החוקר במאמר לפי כללי רישום הביבליוגרפיה של כתב העת.

שימו לב: לכל כתב עת יש כללים משלו למבנה מאמר ולרישום הביבליוגרפי, ולכן לפני ששולחים את המאמר לפרסום חשוב מאוד לוודא שהמאמר מתאים לכללים של כתב העת.

דוגמה לחלקים השונים של מאמר מדעי אפשר לראות במאמר הבא:

Lebrun Jeremie D.; Trinsoutrot-Gattin Isabelle; Vinceslas-Akpa Marthe; et al. (2012).  Assessing impacts of copper on soil enzyme activities in regard to their natural spatiotemporal variation under long-term different land uses. Soil Biology & Biochemistry. 49: 150-156.

 

זכויות יוצרים

התקדמות המחקר מתבססת תמיד על מידע קיים. אבל צריך להקפיד על כללים וחוקים שקובעים כיצד מותר להשתמש במידע זה.

אחד החוקים שמגן על זכויותיו של מחבר הוא חוק זכויות היוצרים החדש שנכנס לתוקף בשנת 2008. חוק זה מחליף את החוק הקודם שהיה כמעט בן 100 שנה. מטרת הפרק היא להסביר את המושגים בחוק באופן כללי ולא לתת ייעוץ משפטי. בכל מקרה של ספק יש לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.

 

החוק מגן על זכויותיו של היוצר ב"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית, המקובעת בצורה כלשהי". החוק אוסר על שימוש ביצירה כזו, ללא אישור מבעל הזכויות, לתקופה של 70 שנה אחרי מות המחבר. בעל זכויות היוצרים הינו מי שמוגדר כבעליו ולפיכך הוא יכול להיות מחבר היצירה, יורשיו או המו"ל.

חוק זכויות יוצרים לא חל על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון או חדשות היום.
החוק מגן על כל יצירה שהיא מתועדת ומקורית, גם אם הדבר לא מצוין ביצירה עצמה.

 

יש לחוק סייגים שונים כאשר הידוע מכולם הוא שימוש הוגן ((Fair Use, לפיו מותר להשתמש ביצירה ללא קבלת רשות מהיוצר בתנאי:

·         שהשימוש אינו מסחרי או למטרת רווח

·         שהשימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות

·         שהשימוש הוא לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, תמצית או סקירה עיתונאית

איך כל זה משפיע עלינו? בציטוט פרסומים מחקרייםקיימת חובה לציין את המקור עליו מסתמכת העבודה.

 

לצד חוק זכויות היוצרים, ישנו נושא נוסף חשוב ומשמעותי, הפלגיאט (Plagiarism) או בעברית 'גינוב'. המהווה עבירה אתית שעשויה אפילו להביא להפסקת לימודים. פלגיאט הוא מעשה של העתקת רעיון או יצירה או חלקים ממנה, ללא אזכור וציון בעל היצירה והצגתה כאילו מעתיק היצירה הוא בעל היצירה.

 

ישנם שני הבדלים עיקריים בין פגיעה בזכויות יוצרים (עבירה פלילית) לבין פלגיאט (עבירה אתית):

1.      חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי של רעיון ולא על הרעיון עצמו, בעוד שבפלגיאט נעשה שימוש לא הגון ברעיון גם אם צורתו השתנתה.

2.      חוק זכויות יוצרים מגן על היצירה עד 70 שנה לאחר מות היוצר. פלגיאט אסור בלי קשר לגיל היצירה.

 

ערן שר מביא כמה דוגמאות קונקרטיות לפלגיאט:

·         הצגת יצירה או קטע של יצירה של יוצר, כיצירה או קטע של יצירה של אחר.

·         שימוש או העתקה של קטעים, מילים, איורים, גרפים או תמונות של אחר ללא סימון מיוחד (לדוגמא גרשיים) או ללא ציון שם מקור.

·         ציון לא מדויק של המקור.

·         העתקת משפט תוך שינוי מילים ללא ציון המקור.

עבירת הפלגיאט גורמת עוול למחבר היצירה, שכן לא ניתן קרדיט ליוצר הרעיון, כל שכן כאשר מדובר בתמלוגים או הפסד כספי אחר. מלבד האספקט האתי והמוסרי בנוגע לציטוט מקורות מידע, הציטוט מאפשר לבדוק את אמינות המחקר ולאתר מידע נוסף באותו נושא או בנושאים משיקים. ציון מקורות הוא מעשה קולגיאלי ואתי וכן חיוני להתקדמות המחקר.

 כפי שראינו חיוני לציין מקורות הן מסיבות משפטיות והן מסיבות אתיות. בנוסף קיימים כללים הקובעים את צורת ההפניה ואלו נמצאים במדריך כללי ציטוט

מתוך:

Snapper, J. W. (1999). On the Web, plagiarism matters more than copyright piracy. Ethics and Information Technology 1 , 127-136.


שר,ע. (2009). איך להימנע מפלגיאט (
Plagiarism)? על הגובה 8: 38-39.