מעודכן ל: 22.8.2024
לוחמים בלתי חוקיים
טרור
טרוריזם
ארגוני טרור
פונדמנטליזם איסלאמי
דעא"ש (המדינה האיסלאמית)
אל-קאעידה
פנטיזם
Terror organizations
Jihad
Islamic fundamentalism
Militancy
Extremism
Fanaticism
Terrorist recruitment
ISIS ( Islamic State of Iraq and Syria) or (Islamic State of Iraq and the Levant)
Al-Qaeda
IRA (Irish Republican Army)
Hamas
Hezbollah
Counterterrorism
ג'יהאד על הטיילת : מתל אביב ועד ניו יורק: כיצד הפכה בריטניה ליצואנית טרור איסלאמי
by
בריטניה יושבת כיום על חבית חומר נפץ. סוכנויות הביטחון בבריטניה מעריכות שברחבי הממלכה פועלים כאלפיים תאי טרור איסלאמי. לכל המחבלים הפוטנציאליים יש מכנה משותף אחד - הם לא הקצינו במזרח התיכון, אלא במדינה שבה נולדו וגדלו. את חלומם להרוג ולהיהרג הם טיפחו במאות מסגדים, אוניברסיטאות ובתי כלא ברחבי בריטניה, שם הושפעו מהטפות השִׂטנה של דרשנים קיצוניים מתחת לאפה של ממשלה מנמנמת שבויה במדיניות של פייסנות ותקינות פוליטית. המחבלים הבריטים-המוסלמים הראשונים עשו זאת בפאב "מייק'ס פלייס" בתל אביב בשנת 2003. אחריהם היו אלה חברי "כנופיית ה-7/7", שערכו טבח המוני בקרב נוסעי התחבורה הציבורית בלונדון. מאז ועד היום, קנאים בריטים-מוסלמים היו מעורבים בכל הסכסוכים האפשריים בעולם המוסלמי. בבריטניה עצמה הצליחו השירותים החשאיים לסכל למעלה מעשרים פיגועים המוניים שעלולים היו לעלות בחייהם של אלפי בני אדם.
ג'יהאד על הטיילת מספר בהרחבה על התהליכים שהביאו ליצירתה של מובלעת מוסלמית קיצונית במדינת רווחה ליברלית ונאיבית. הספר מנתח את הסיבות לעיוורונו של הממסד במציאות שבה ריבוי ילדים, נישואי כפייה, מילת נשים, חבישת רעלה ורצח לשם כבוד הפכו לחלק בלתי נפרד מסגנון חייו של מיעוט מוסלמי שאינו מעוניין לאמץ את ערכי החברה שפתחה בפניו את שעריה.
חברות בארגון טרור
by
מחקר המדיניות מנתח סעיף מרכזי בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011. ההצעה אמורה להסדיר מחדש את המאבק המשפטי של ישראל בטרור ולשנות את המשפט הישראלי בתחום זה שינוי של ממש. הסעיף המדובר מגדיר את העברה הפלילית של "חברות בארגון טרור", ויש לו מקום חשוב בהצעת החוק. מחקר המדיניות מנתח את העברה, כהגדרתה בהצעה, ודן בהצדקות שלה ובהיקפה הראוי במשטר דמוקרטי-ליברלי. המחקר מתמקד בשאלה אם ראוי להעניש בפלילים חברות פסיבית שביטויה היחיד הוא הסכמה להצטרף לארגון טרור. השוואה בין העברה שבהצעת החוק לבין דוקטרינות דומות במשפט הפלילי - כגון קשר פלילי, הכנה לביצוע עברה ושותפות בעברה - מובילה למסקנה שלא ניתן להצדיק את העברה בנוסח המוצע לפי דוקטרינות אלו. גם בחינת ההסדרים המשפטיים במדינות אחרות מובילה לאותה מסקנה.
המסקנות העיקריות העולות מן המחקר הן אלה: ראשית, יש להבדיל בין ארגוני טרור מובהקים לבין ארגונים "מעורבים" (שפעילותם גם טרוריסטית וגם אזרחית) לבין ארגונים אזרחיים (שזיקתם לפעילות טרור חלשה יותר); שנית, ככלל - יש להוסיף להגדרת העברה יסודות עובדתיים-התנהגותיים, כגון התנהגות מקדמת או תומכת טרור; ושלישית, יש לחזק את "היסוד הנפשי" שהגדרת העברה מחייבת. חיזוק זה צריך להיעשות באמצעות הדרישה שלחבר בארגון טרור תהיה "מטרה" לסייע בביצוע מעשה טרור.
מיהו טרוריסט? על המנגנון להכרזה על ארגוני טרור בחוק המאבק בטרור
by
על רקע חקיקתו של חוק המאבק בטרור והפיכת סמכות ההכרזה שבעבר נתפסה כסמכות חירום לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל, מחקר זה מבקש להתמקד בסוגיה שפעמים רבות נדחקת הצידה — השאלה כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי: לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, במיוחד של המיעוט, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית.
הקרב של המאה ה-21 : דמוקרטיה נלחמת בטרור
by
תחושת שליחות דתית עמוקה ונכונות להתאבד מלוות בשנים האחרונות את הטרור, שהפך לתופעה נפוצה יותר מאי פעם בהיסטוריה. ארגוני טרור וגם יחידים יכולים היום לחדור ללב לבן של מערכות כלכליות וביטחוניות חשובות בכל מדינה בעולם, להשיג מידע רגיש ולגרום להרס אדיר ממדים.
העולם ניצב לפני דילמות מוסריות ואתיות במלחמה בטרור, שכן מלחמה זו, מעצם טבעה, גוררת פגיעה בזכויות אדם. לא רק כוחם של הטרוריסטים התעצם; גדל גם כוחה של המדינה לפגוע בזכויות הפרט בעת מלחמתה בטרור.
היכן עובר הגבול בין צורכי הביטחון הלגיטימיים ובין הפגיעה בזכויות הפרט? האם הכלים החוקיים והמשפטיים שיש בידי הדמוקרטיה נותנים מענה מספיק לאיומי הטרור המתפתח, ואם לא - כיצד אפשר לפתחם בלא שיפגעו יתר על המידה בזכויות הפרט?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ניהל בשנים האחרונות מחקר על התמודדות המדינות הדמוקרטיות עם תופעת הטרור ועל הדרכים החדשות הנדרשות כדי לאזן בין הצורך להילחם בטרור ובין הרצון להמשיך לקיים את אורח החיים הדמוקרטי. פורום שהורכב מבכירי המומחים בתחומי המשפט, הביטחון והחברה התכנס בשנים 2005-2004 לסדרת פגישות. הפורום העמיק בסוגיות כגון הסיכול הממוקד, המעצר המנהלי, ההתמודדות המשפטית עם תיקי טרור והתפיסה האסטרטגית הנוגעת לאיומי הטרור.
בספר זה נכללים הפרוטוקולים של הישיבות, מסקנות הדיונים, וכן שלושה מאמרים פרי עטם של חברי הפורום. הקורא מוזמן להציץ אל מאחורי הקלעים הדיונים המתעמתים עם האתגר הגדול ביותר שמציבה המאה ה-21 לפני העולם הדמוקרטי - המלחמה בטרור.
אלינה בוליגין הגדרות משפטיות למונח טרור (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2024).
מעודכן ל: 22.8.2024
לפניות והערות כתבו ל:irinabo@savion.huji.ac.il
כל האזכורים של מקורות יש לאזכר לפי כללי האזכור האחיד והבלובוק. תלמידי קרימינולוגיה מאזכרים לפי APA. סרטוני הדרכה על אזכור חקיקה ופסיקה.
| תלמידי משפטים | תלמידי קרימינולוגיה |
| 1. חיפוש ספרים בקטלוג. מדריך לחיפוש בקטלוג. | 1. חיפוש ספרים בקטלוג. מדריך לחיפוש בקטלוג. |
| 2. חיפוש מאמרים ב"מפתח חיפה" ו"נבו". מדריך לחיפוש מאמרים. | 2. חיפוש מאמרים ב"מפתח חיפה". מדריך לחיפוש מאמרים. |
| 3. מומלץ לחפש מאמרים גם במרכז המחקר והמידע של הכנסת. | 3. מומלץ לחפש מאמרים גם במרכז המחקר והמידע של הכנסת. |
| 4. מאגר תזות במשפטים | 4. מאגר תזות במשפטים |
| 5. חיפוש מאמרים באנגלית במאגר LEGALTRAC (סרטון באנגלית) (סרטון בעברית) (סרטון בערבית) | 5. מאגר Proquest Criminal Justice |
| 6. מילון Black's Law Dictionary (מדריך לחיפוש במילון) | 6. מאגר APA Psycnet |
| 7.אנציקלופדיה American Jurisprudence 2nd (מדריך לחיפוש) | 7. מאגר SAGE Criminology and Criminal Justice |
| 8. אנציקלופדיה Corpus Juris (מדריך לחיפוש) | 8. מאגר HeinOnline’s Criminal Justice & Criminology |
| 9. מאגר ספרים ב- WESTLAW US (מדריך לחיפוש) |
9. אנציקלופדיה Oxford Research Encyclopedia of Criminology and Criminal Justice |
| 10. מאגר ספרים של MATTHEW BENDER ב-LEXIS (מדריך לחיפוש) |
10. אנציקלופדיה |
| 11. מאגר WESTLAW US (מדריך לחיפוש) | 11. USA - Congressional Research Reports (CRS) |
|
12.USA - Congressional Research Reports (CRS) Canada - Research Publications |
12. Canada - Research Publications |
| 13. הסבר התחברות ל-RUMBA | 13. הסבר התחברות ל-RUMBA |