הערות: 17.4.2024
"ירדניזציה" של ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל by
סוגיית ייצוג הסגל האקדמי הערבי, קליטתו, העסקתו והשתלבותו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית. ספרם של נוהאד עלי ורימאא דעאס מציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי, ועד מנהל ומועצת הנאמנים.
אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל. חלום זה ידע עלויות ומורדות: משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי, עד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי. תוך כדי עיון במקורות איכותניים וכמותניים הספר דן במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית.
הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. הוא מציג תמונה לוקלית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה. הספר דן במניעים לצאת מגבולות המדינה במטרה לרכוש השכלה גבוהה, ומציג מיפוי של ההשכלה הגבוהה מעבר לגבולות הקו הירוק. הספר עוסק במחסומי הנגישות להשכלה גבוהה הניצבים בפני מיעוטים בעולם ובפני המיעוט הערבי בפרט. כמתבקש, הדיון כולל גם התייחסות מקיפה למעמד הנשים בעולם, והנשים הערביות בפרט.
ד"ר נוהאד עלי הוא סוציולוג. מומחה לפונדמנטליזם דתי-אסלאמי ויהודי בישראל; עוסק ביחסי רוב ומיעוט בישראל. נוהאד עלי הוא יו"ר המרכז לחקר רב-תרבותיות באקדמית גליל מערבי; יו"ר שותף לתחום "ערבים-יהודים-מדינה" במוסד שמואל נאמן בטכניון; מלמד באוניברסיטת חיפה. ספרו "בין עובדיה לעבדאללה" ראה אור ברסלינג (2013); בשנת 2018 ראה אור ספרו (בשיתוף עם מוחמד אלעטאונה) Islam in Israel: Muslim Communities in Non-Muslim States Cambridge University) (Press.
ד"ר רימאא דעאס היא סטטיסטיקאית. מרצה וחוקרת בתחום מנהיגות חינוכית וסוציולוגיה במכללת אלקאסמי לחינוך. מחקריה מתמקדים במאפייני מנהלים ותוצאות בית ספריות; תרבות, חשיבה ותכנון אסטרטגי של מנהלים; מגדר והשתתפות פוליטית, והשכלה גבוה בקרב מיעוטים.
העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל by
שווים/ות ושווים/ות. לא פחות.
תפיסת ההעדפה מתקנת והבטחת הייצוג הינה תולדה של העובדה שעקרון השוויון הפורמאלי כשל בהשגת השוויון הלכה למעשה. המציאות הוכיחה שגם לאחר יישום החוקים המעניקים לנשים ולחברי קבוצת מיעוט זכות לתבוע שוויון ושוויון הזדמנויות, הם לא הגיעו להישגים משמעותיים דיים - הן מבחינה סטטיסטית והן מבחינת העוצמה החברתית בחיים הכלכליים והפוליטיים. לעומת זה, במדינות שבהן הונהגה מדיניות ההעדפה המתקנת והבטחת הייצוג, גדל לאין שיעור הייצוג בפרלמנטים ובממשלות, בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה.
הפרקים בספר
א. ההיבט התיאורטי: ההנמקות והאמצעים של מדיניות ההעדפה
המתקנת והבטחת הייצוג.
ב. ההיבט ההשוואתי אל מול החקיקה והפסיקה הבין לאומיות
בארצות הברית, בקנדה ובאירופה.
ג. החקיקה והפסיקה בישראל.
ד. מדיניות ההעדפה המתקנת והבטחת הייצוג של נשים.
ה. העדפה מתקנת של הערבים בישראל.
ו. העדפה מתקנת של אנשים עם מוגבלות.
ז. העדפה מתקנת ותוכניות קידום לסטודנטים באקדמיה.
חינוך והשכלה בחברה הערבית : פערים וניצנים של שינוי by
מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי שונה. אחד הפערים הבולטים הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. הפערים מתבטאים בשני תחומים עיקריים הקשורים זה בזה — תקצוב והישגים לימודיים. מבחינת התקציב, זה שנים שהחינוך הערבי סובל מאפליה בהשוואה לחינוך העברי בכל שלבי הלימוד — בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים, וביתר שאת בחטיבות העליונות. מטריד מיוחד שהפערים הגדולים ביותר הם דווקא בין בתי ספר שלומדים בהם תלמידים מרקע חברתי־כלכלי קשה. ההשקעה הממוצעת בתלמיד מרקע מוחלש בחינוך העברי גבוהה באלפי שקלים מן ההשקעה בתלמיד בחינוך הערבי. העובדה שרוב תלמידי מערכת החינוך הערבי מגיעים מרקע מוחלש רק מחזקת את הצורך הבהול בהשקעה תקציבית שתמחק את הפערים. בעקבות מדיניות משרד החינוך להרחבת התקצוב הדיפרנציאלי הצטמצמו במידת מה בשנים האחרונות הפערים התקציביים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך עדיין יש פערים לא מוצדקים.
העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה by
האם ראוי לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת כלפי קבוצות שסבלו בשיטתיות מאפליה, ואם כן, כיצד היא יכולה להתבצע באופן הראוי ובמינון הנכון? לאחר עשרות שנים של התעלמות מהבעיה הכיר המחוקק הישראלי במפורש בהעדפה המתקנת כאמצעי ראוי להשגת שוויון. מטרת המחקר שלפנינו היא לגבש עמדה ברורה בשאלה זו ובאופן יישומה במדינת ישראל. לאחר סקירה השוואתית של מדיניות ההעדפה המתקנת בעולם המערבי, מנתחת המחברת את המצב בישראל מתוך התמקדות במצבם של הערבים אזרחי המדינה, של בני עדות המזרח ותושבי עיירות פיתוח, של נשים ושל אנשים עם מוגבלויות. המחקר בודק את השתלבותם של קבוצות אלה במערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה והתעסוקה. המחברת ממליצה להוביל את מהלך ההעדפה המתקנת במגזר הציבורי, אך מציעה דרכים להגשמתה גם במגזר הפרטי.
תכנית הנגישות לשילוב ערבים, דרוזים וצ'רקסים בהשכלה גבוהה: ממצאים ראשונים ממחקר הערכה על יישום מערך התמיכה בסטודנטים by
דוח זה הוא חלק ממחקר רחב יותר על הערכת היישום והתוצאות בתכנית הנגישות לשילוב ערבים,
1 דרוזים וצ'רקסים
בהשכלה גבוהה. התכנית מופעלת על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות"ת( במועצה
להשכלה גבוהה. הדוח הנוכחי מתמקד בשלב הראשון של ההערכה, העוסק בעיקר בתהליך היישום של
מערך התמיכה בסטודנטים. בשנים הבאות של יישום התכנית נמשיך לעדכן את הבדיקה. כמו כן נעמיק
בבחינת יישום מערך התמיכה, מאפייני השימוש בו ונקודת מבטם של הסטודנטים על המענה שקיבלו
בכל מרכיב ועל התכנית כמכלול. היקפים שונים של היישום החלו ברוב המוסדות בשנת 0030136
)תשע"ג(. הממצאים מתייחסים הן ליישום בפועל עד אמצע שנת הלימודים 0035134 )תשע"ה(, כלומר,
כשנתיים מתחילת התכנית, והן ליישום המתוכנן לשנת הלימודים 0034133 )תשע"ו(.
פלורה קוך דבידוביץ השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה (כנסת, מרכז מחקר ומידע 2011).
אסף וינינגר המיון בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה וסוגיית הבחינה הפסיכומטרית (כנסת, מרכז מחקר ומידע 2014).
מעודכן ל: 17.4.2024
כל האזכורים של מקורות יש לאזכר לפי כללי האזכור האחיד והבלובוק. סרטוני הדרכה על אזכור חקיקה ופסיקה.
|