מעודכן ל: 24.7.2024
התורה היא הבסיס לפועלם של חכמים הן מתקופת המשנה ועד ימינו. בפרקי אבות פרק א משנה א' ניתן ההסבר: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה... "; כלומר, יסוד לתורה שבעל-פה ובכתב. בתורה יש פרשיות שלמות בהם יש דיון חוקתי. לדוגמה: דיון על מעמד השופטים מופיע בספר שמות בשתי פרשיות (שמות פרשת יתרו פרק יח פס' יג-כו ובפרשת משפטים שמות כא-כד), וגם בספר דברים פרשת שופטים פרק טז פס' יח-כב.
יעקב בזק "למשמעות הצמד 'משפט וצדקה' במקרא" בית מקרא לב(קט), 135 (תשמ"ז).
משה בר-ניב "משפט המקרא במשפט מדינת ישראל" דיני ישראל ב 5 (תשל"א).
מיכאל אביעז "דין 'עין תחת עין' על-פי יוסף בן מתתיהו" בית מקרא 54(א), 97 (2009).
מעודכן ל: 24.7.2024
כל האזכורים של מקורות יש לאזכר לפי כללי האזכור האחיד והבלובוק. סרטוני הדרכה על אזכור חקיקה ופסיקה.
|