מעודכן ל: 12.11.2023
המדרש הוא סוגה ספרותית של פרשנות ועיבוד לטקסטים תנ"כיים. מרבית קובצי המדרשים התגבשו מהמאה החמישית לספירה ובמהלך ימי הביניים. יש שני סוגי מדרים: הלכה ואגדה. מדרשי הלכה עוסקים בעיקר בפסיקות הלכתיות ומדרשי אגדה מתמקדים בדיון מוסרי והיסטורי של סיפורים שונים מהתנ"ך.
תורה לכל באי העולם: זרם אוניברסלי בספרות התנאים ויחסו לחכמת העמים
by
ספר נידונה פרשה חשובה ומרכזית בהתפתחות הדת בימי חז"ל - כלום האמינו חכמינו שהתורה היא התגלות מיוחדת שנועדה לישראל בלבד, או שמא היו חכמים שסברו כי גם לאומות העולם יש חלק בתורת ישראל? המחבר מתאר אסכולה שדבקה בשיטה שהתורה היא נחלתם של כל באי העולם. עמדה זו זורעת אור על שאלות נוקבות עד ימינו, כמו היחס לגיור, וכן היחס לחכמת העמים. ד"ר מנחם הירשמן מלמד מדרש, תלמוד ומחשבות חז"ל במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית. הוא עמית במרכז ללימודים מתקדמים שבמכון שלום הרטמן.
ממאמר למאמר: מפה לפה – כנסת מאמרים במדרש ובאגדה
by
כמעט יובל שנים של מחקר ויצירה מכונסים בספר זה, שכולו אגדה. עשרים ושנים המאמרים הכלולים בספר, חלקם נתפרסמו במהלך השנים בכתבי עת ייעודיים, וחלקם רואים כאן אור לראשונה, עוסקים במגוון רחב של נושאים, הכלולים בספרות המקרא ובעיקר בספרות חז"ל.
חמישה שערים לספר. הראשון עוסק בפיענוח הציורים בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים באמצעות המדרש.
השני מאיר את התופעה המדהימה של האינטרטקסטואליות במקרא, המהווה, לדעת המחבר, מנוע מרכזי ביצירת המדרש. חשיפתו של המנוע הזה תורמת תרומה מכרעת להבנת המדרש, ולשחזור דרך היווצרותו.
בשער השלישי חושף המחבר סוגה ספרותית ייחודית, שקרא לה: סיפורי דרשות. אלה סיפורי חכמים, שעיקר בניינם מיוסד על דרשות פסוקים ופרשות במקרא. הדרשות ממלאות בסיפור את תפקיד הגיבורים הספרותיים, וכך מעצבות את המסר הרעיוני שלו.
השער הרביעי עוסק בסוגה של סיפורי חכמים, שהוא תחום ההתמחות העיקרי של המחבר. כאן נכללו ניתוחים מדוקדקים של כמה סיפורים, שלא נכללו בספריו הקודמים של המחבר, מהם ניכרת תרומתו הייחודית לתחום רחב זה.
השער החמישי הוא לקט של מאמרים בנושאים שונים, מבוטניקה במשנה, ועד למוטיב החניטה והפחלוץ ביצירת עגנון.
השער השישי הוא שערו של הקורא, המוזמן להכנס שער לפנים משער, ולהפתח למעשה הלימוד של המחבר, ולאהבת התורה המדריכה אותו.
ד"ר עזריה בייטנר היה מרצה לתלמוד במכללה האקדמית "כנרת" בעמק הירדן, ולספרות חז"ל במכללות "לוינסקי" ו"אוהלו". תחומי ההתמחות שלו הם האגדה והמדרש, בהם פרסם מאמרים רבים במגוון נושאים רחב. הסוגה של סיפורי החכמים נמצאת במרכז עבודתו המחקרית, שגובשה לכלל שני ספרים שפרסם: סיפורי יבנה, ביקור חולים וניחום אבלים (בר אילן, תשע"א); הכהנים רגזנים הם, לדמותם של הכהנים באגדה (הקיבוץ המאוחד, תשע"ו). בנוסף לזה הוא פרסם רומן אוטוביוגרפי בשם: חמה עמוקה מן הצל (כרמל, תש"פ).
Decoding the Rabbis: A Thirteenth-Century Commentary on the Aggadah
by
Midrash and Literature
by
Essays discuss Jewish critical interpretations of the Bible and the influence of these writings on modern literature.
From Bible to Midrash : Portrayals and Interpretative Practices
by
Articles that highlight how some biblical figures - i.a. Cain and Abel, Moses and David - reinterpreted in the Jewish midrashic tradition. How is it, e.g. that David, who is portrayed in the Bible as a king and war hero, is rather portrayed in the midrash as a pious and humble prophet, rabbi, philosopher and poet?
מעודכן ל: 12.11.2023
כל האזכורים של מקורות יש לאזכר לפי כללי האזכור האחיד ,הבלובוק ותרביץ. סרטוני הדרכה על אזכור חקיקה ופסיקה.
|
