מהפכות פרשניות בהתהוותן ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה by משה הלברטלהמסורת ההלכתית היא בעיקרה מסורת פרשנית, שניתן לתאר את תולדותיה כרצף של מהלכים פרשניים. בספר זה מודגש ניתוח התהליך הפרשני, וזאת לאור תפקידו המרכזי של הפירוש בגיבוש ההלכה ובהרחבתה. חיבור זה מיועד לבחינת מקומם של ערכים בפרשנות חזל למקרא, בעיקר במדרשי ההלכה התנאיים, בנושא מעמד היחיד במשפחה ובעיצובן של מיתות בית דין. החיבור מצביע על מקומם של שיקולים ערכיים בפרשנות כשיקולים הבוררים בין אפשרויות פרשניות שונות של הטקסט. הפעלה רחבה של שיקולים אלה והמשקל הרב הניתן להם ביחס לשיקולים אחרים, ביניהם שיקולים טקסטואליים , יוצרים מהפכה בתחום המשפט בכל הנוגע לתחומים הללו.
כמו כן עוסק הספר בהשלכות שיש לניתוח זה של התהליך הפרשני על היחסים בין הלכה למוסר. ההלכות השונות, המתעצבות תוך כדי פרשנות, משקפות עמדות מוסריות ששימשו שיקולים מכריעים בפרשנות. התחום המוסרי משולב בהלכה באמצעות מעשה הפרשנות תוך כדי התהוותה. לבסוף, עוסק החיבור בשאלה, מהו הצידוק ההרמנויטי הכולל לשילובם של ערכים כקריטריונים פרשנים. האם רשאי הפרשן לשלב שיקולים כאלה רק כאשר הוא יכול להצדיקם כפנימיים לטקסט, או שמא משתמש הפרשן בשיקולים כאלה גם כאשר הם נראים חיצוניים לטקסט? האם ניתן מבחינה הרמנויטית להבחין באופן ברור בים שיקולים חיצוניים לפנימיים בפרשנות?
Publication Date: 2004
תורה לכל באי העולם: זרם אוניברסלי בספרות התנאים ויחסו לחכמת העמים by מנחם הירשמןספר נידונה פרשה חשובה ומרכזית בהתפתחות הדת בימי חז"ל - כלום האמינו חכמינו שהתורה היא התגלות מיוחדת שנועדה לישראל בלבד, או שמא היו חכמים שסברו כי גם לאומות העולם יש חלק בתורת ישראל? המחבר מתאר אסכולה שדבקה בשיטה שהתורה היא נחלתם של כל באי העולם. עמדה זו זורעת אור על שאלות נוקבות עד ימינו, כמו היחס לגיור, וכן היחס לחכמת העמים. ד"ר מנחם הירשמן מלמד מדרש, תלמוד ומחשבות חז"ל במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית. הוא עמית במרכז ללימודים מתקדמים שבמכון שלום הרטמן.
Publication Date: 2019
ממאמר למאמר: מפה לפה – כנסת מאמרים במדרש ובאגדה by עזריה בייטנרכמעט יובל שנים של מחקר ויצירה מכונסים בספר זה, שכולו אגדה. עשרים ושנים המאמרים הכלולים בספר, חלקם נתפרסמו במהלך השנים בכתבי עת ייעודיים, וחלקם רואים כאן אור לראשונה, עוסקים במגוון רחב של נושאים, הכלולים בספרות המקרא ובעיקר בספרות חז"ל.
חמישה שערים לספר. הראשון עוסק בפיענוח הציורים בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים באמצעות המדרש.
השני מאיר את התופעה המדהימה של האינטרטקסטואליות במקרא, המהווה, לדעת המחבר, מנוע מרכזי ביצירת המדרש. חשיפתו של המנוע הזה תורמת תרומה מכרעת להבנת המדרש, ולשחזור דרך היווצרותו.
בשער השלישי חושף המחבר סוגה ספרותית ייחודית, שקרא לה: סיפורי דרשות. אלה סיפורי חכמים, שעיקר בניינם מיוסד על דרשות פסוקים ופרשות במקרא. הדרשות ממלאות בסיפור את תפקיד הגיבורים הספרותיים, וכך מעצבות את המסר הרעיוני שלו.
השער הרביעי עוסק בסוגה של סיפורי חכמים, שהוא תחום ההתמחות העיקרי של המחבר. כאן נכללו ניתוחים מדוקדקים של כמה סיפורים, שלא נכללו בספריו הקודמים של המחבר, מהם ניכרת תרומתו הייחודית לתחום רחב זה.
השער החמישי הוא לקט של מאמרים בנושאים שונים, מבוטניקה במשנה, ועד למוטיב החניטה והפחלוץ ביצירת עגנון.
השער השישי הוא שערו של הקורא, המוזמן להכנס שער לפנים משער, ולהפתח למעשה הלימוד של המחבר, ולאהבת התורה המדריכה אותו.
ד"ר עזריה בייטנר היה מרצה לתלמוד במכללה האקדמית "כנרת" בעמק הירדן, ולספרות חז"ל במכללות "לוינסקי" ו"אוהלו". תחומי ההתמחות שלו הם האגדה והמדרש, בהם פרסם מאמרים רבים במגוון נושאים רחב. הסוגה של סיפורי החכמים נמצאת במרכז עבודתו המחקרית, שגובשה לכלל שני ספרים שפרסם: סיפורי יבנה, ביקור חולים וניחום אבלים (בר אילן, תשע"א); הכהנים רגזנים הם, לדמותם של הכהנים באגדה (הקיבוץ המאוחד, תשע"ו). בנוסף לזה הוא פרסם רומן אוטוביוגרפי בשם: חמה עמוקה מן הצל (כרמל, תש"פ).
From Bible to Midrash : Portrayals and Interpretative Practices by Hanne Trautner-Kromann (Editor)Articles that highlight how some biblical figures - i.a. Cain and Abel, Moses and David - reinterpreted in the Jewish midrashic tradition. How is it, e.g. that David, who is portrayed in the Bible as a king and war hero, is rather portrayed in the midrash as a pious and humble prophet, rabbi, philosopher and poet?