בלשון עתיד : חזון ליהודים וליהדות בתרבות הגלובלית by יונתן זקס אירוניה מרה תהיה אם דווקא כאשר היהודים והיהדות עומדים על במת ההיסטוריה כשווים, הם יאבדו את הייעוד אשר כונן אותם כאומה". בלשון עתיד הוא משאו הגדול של הרב יונתן זקס לעם היהודי בעת הזאת. אנו חיים בתקופה מזהירה בתולדות עם ישראל: יש לו מדינה ריבונית בארצו, שהיא מעצמה אזורית. אך דווקא עתה עומד העם הזה בפני סכנות חריפות. האנטישמיות חזרה להכות בכל העוז, במוטציה חדשה המתחזה לביקורתיות על ישראל, ועל רקע זה גוברת בחלק מהעם היהודי מגמת הבדלנות וההסתגרות. מנגד, בחלקים אחרים בעם, אוכלות בכל פה ההתבוללות וההתנכרות למסורת. המפתח לפתרון נוגע בשתי המגמות הללו. עלינו לגלות מחדש את חזונה המיוחד של היהדות, לאמצו, ולהקרין אותו כלפי חוץ - בהעמדת מופת לעולם שמחוצה לה, ובכריתת בריתות עם שוחרי הטוב והחופש בדתות אחרות ובקרב הומניסטים. ליהדות, אומר הרב זקס, יש מסר לאנושות כולה, ואם מסר זה ימשול בכיפה במאה ה-21 פניה ייראו אחרת לגמרי מכפי שייראו בלעדיו. היהדות היא הסוכנת של התקווה, של קריאת-התיגר על הגורל כי זה ייחודה של האמונה היהודית: היא כתובה בלשון עתיד.

דת ודין by חיים כהן; דניאל פרידמן ספר יוצא דופן זה הוא פרי עריכת כתב היד שהשאיר אחריו השופט חיים כהן, ובו שולבו מאמרים נוספים שכתב. הספר מבטא את השקפת עולמו של חיים כהן בנושא הקרוב ללבו מנעוריו - דת ודין.חיים כהן בוחן נושא זה מן ההיבט האישי, כמי שחונך על ברכי הדת ובא למסקנה שאין הוא יכול לדבוק בה, ומן ההיבט התרבותי הכללי הנוגע במאפייני הדת, ברקע ההיסטורי של התפתחות האמונה הדתית, בסמכות הדתית ובקנאות הדתית. ההיבט השלישי שבו עוסק כהן בחיבורו הוא ההיבט היהודי-ישראלי ושאלת שילוב המסורת היהודית במדינת ישראל הדמוקרטית, פרי הציונות החילונית ההיבט הראשון, האישי, משתקף במבוא אישי - אוטוביוגרפיה, שכתב חיים כהן ואשר נועד, כפי ששמו מעיד עליו, לשמש מבוא לספרו - דת ודין. אוטוביוגרפיה זו פורסמה כספר נפרד. שני ההיבטים האחרים עומדים במרכזו של הספר דת ודין, המוצג כאן לפני הקורא.חיבורו של חיים כהן כולל בחינה מעמיקה, על רקע היסטורי והשוואתי, של נושאים מגוונים, ביניהם הממד הדתי בטקס הנישואין, דעות מיעוט בדת ובדין, קנאות דתית על היבטיה השונים, לרבות עונשי כופרים ואפיקורסים וספרים אסורים. כנגד אלה מציג חיים כהן את השקפת עולמו הסובלנית והליברלית. חלקו האחרון של הספר מוקדש למורשת היהודית של מדינת ישראל.דת ודין הוא הספר השלישי בסדרת כתבי השופט חיים כהן בהוצאת דביר. קדמו לו 'מבוא אישי - אוטוביוגרפיה' והספר 'להיות יהודי'.עורך הספר, פרופסור דניאל פרידמן, כיום שר המשפטים, כיהן בעבר כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כדקאן בית הספר למשפטים של המכללה למנהל, והנו חבר האקדמיה הישראלית למדעים. הוא זכה בשורה של פרסים, ביניהם פרס ישראל לחקר המשפט.

דת ומדינה בישראל : דיון פילוסופי-משפטי by דניאל סטטמן, גדעון ספיר ודפנה שוופי מעמדה של הדת במדינה תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, בארץ ובעולם. ייחודו של ספר זה בתפיסה השיטתית והמקיפה שלו באשר למקום הדת בישראל. מצד אחד, הספר דוחה את ההנחה הרווחת שלפיה הליברליזם מחייב את הפרדת הדת והמדינה. מצד אחר, הספר מציע פרשנות מצמצמת והגנות המיוחדות המוענקות לדתיים, המעוגנות בזכות לחופש דת ובחשיבות ההגנה על רגשות דתיים. נושאים מעוררי מחלוקת ורגישים כגון גיוס בחורי ישיבות, מימון ממשלתי לחינוך הדתי ונישואים וגירושים ברבנות נדונים בספר במבט מפוכח, משפטי ופילוסופי, המספק כלים לחשיבה צלולה ולדיון פורה.

החרדים בישראל : מרחב, חברה, קהילה by לי כהנר; ניקולא יוזגוף-אורבך; ארנון סופר סקירה כללית על החברה החרדית, המבוססת על מחקרים רבים הנוגעים לה, והוא ערוך באופן שנועד לשרת את תכליתו העיקרית והראשונה במעלה: להציג לפני הקורא המשכיל שזו לו הפעם הראשונה - ואולי אף היחידה - להיפגש עם מסמך העוסק בחברה החרדית, תמונה רחבה ככל האפשר של חברה זו. הספר מציג בקצרה את ההיסטוריה של החברה החרדית, את המבנה הפנימי שלה, תהליכים העוברים עליה וסוגיות עכשוויות גאוגרפיות-חברתיות-כלכליות הנוגעות לה. לכל אחת מאלו יוחד פרק נפרד בספר, כך שלעיני הקורא מצטיירת תמונה מפורטת יותר על הנושא שבגינו ניגש לקריאת הספר מלכתחילה - אם זה איש צבא, איש ממשל, איש חינוך, איש תקשורת, יזם עסקי וכל קורא באשר הוא, הרוצה לדעת יותר - ובלי תכסיסים תקשורתיים - מיהי אותה אוכלוסייה שמשקלה בחברה הישראלית עולה בהתמדה ועד כמה יש מקום ל״דו-קיום בשלום״ בינם לבין יתר ה״שבטים״ החיים בישראל של שנת 2012.

הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל by גיא בן פורת הספר הלכה למעשה מציע נקודת מבט חדשה על תהליכי החילון בישראל ומשמעותם. לכאורה, נדמה כי כוחה הממסדי של הדת בישראל מבטל כל אפשרות של חילוניות משמעותית, כמו גם העובדה שרוב היהודים בישראל, ללא קשר לאורחות חייהם, מסרבים להגדיר את עצמם חילונים. אולם, חילונו של המרחב הציבורי בישראל בשני העשורים האחרונים ניכר לעין בחיי היומיום: עשרות מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מאות החנויות המוכרות בשר חזיר, אלפי זוגות הנישאים ללא ברכתה של הרבנות האורתודוקסית ובתי קברות האזרחיים המאפשרים טקסי קבורה אלטרנטיביים. שינויים אלה התחוללו במקביל לתהליכים הפוכים של התחזקות דתית, למרות שמעמדה הפורמלי של הרבנות נותר על כנו, ללא עלייה של ממש במספר היהודים הישראלים המגדירים עצמם חילונים ואף ללא מאבקים חילונים משמעותיים. מה אם כך יכול להסביר את השינויים האלה? ומה משמעותם הכוללת? הבנת תהליכי החילון המתחוללים בישראל, על הכוחות המניעים אותם ועל מגבלותיהם, מצריכה לחלץ תחילה את הדיון בחילון מההקשרים האידיאולוגיים והפוליטיים שבהם הוא נטוע ולמקם אותו בתהליכים כלכליים, דמוגרפיים ותרבותיים של הגירה וחברת צריכה. פרקי הספר העוסקים בנישואין, קבורה, מסחר בשבת ובשר מראים כיצד המאבק האידיאולוגי החילוני בזירה הפוליטית מתחלף בהדרגה בבחירות אישיות, לעתים נטולות אידיאולוגיה וזהות פוליטית, המעצבות את המרחב הציבורי הלכה למעשה. כך, לדוגמה, קניות בשבת או אכילה במסעדות לא כשרות הן בחירות צרכניות או תרבותיות שנוטלים בהן חלק גם מי שאינם מגדירים עצמם חילונים, ונישואין אזרחיים או קבורה אזרחית יכולים לבטא בחירות אסתטיות־תרבותיות שאינם מחייבות מעורבות פוליטית, ואולי אף מבקשות להימנע ממנה. דרך בחינת ההעדפות והבחירות של יהודים ישראלים, המשמעויות שהם מעניקים להן וההשלכות שלהן, מבקש ספר זה לבחון מחדש באופן ביקורתי את מושג החילון ואת מעמדה של הדת בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

המשפט והחרדים בישראל by יורם מרגלית; חיים זיכרמן (עורכים)

חוק יסודות המשפט הצעה לתיקון ודברי ביקורת by בנימין פורת ומרדכי קרמניצר חוק יסודות המשפט מעגן את מעמדו של המשפט העברי במסגרת המשפט הישראלי, ובשנים האחרונות הועלו יוזמות שונות לתקנו. מסמך זה מבקר יוזמות אלו ומציע חלופה לתיקון שיש בכוחה לתרום לביסוס מעמדו של המשפט העברי בישראל בצורה מאוזנת יותר ובה בשעה חזקה יותר. ההצעה נשזרת בדיון רחב יותר, המלבן את אתגרי העתיד של המשפט העברי בישראל במאה העשרים ואחת. בהקשר רחב יותר, הצעה זו מבקשת לייעד למשפט העברי תפקיד מורכב, ועדין, של שותף בדיאלוג תרבותי-משפטי, בשונה מייעודו כמשמיע מונולוג במקרי לקונה, כפי שהוגדר בגרסה המקורית של חוק יסודות המשפט.

משפט כחול-לבן: זהות ומשפט בישראל: מאה שנים של פולמוס by ניר קידר מה עושה את המשפט הישראלי לישראל? מדוע המילה יהודי על הטיותיה נעדרת כמעט לחלוטין מן החקיקה הישראלית וכיצד הצליחה מדינת ישראל להתחמק מוויכוח זהות עקר ומסוכן ולעצב את אחת ממערכות המשפט העצמאיות, המקוריות והמתוכמות בעולם? הספר מבקש לענות על שאלות אלה ועורך דיון מרתק על הקשר המורכב שבין הציונות ובין התרבות היהודית-עברית. משפט ישראלי נתפס בדרך כלל במשפט שתוכנו ישראלי, אבל מהו תוכן ישראלי? זו שאלה בעייתית משום שזהות לאומית היא רעיון חמקמק: במבט שטחי היא קלה לזיהוי, אך לאמיתו של דבר קשה להגדירה או לבטאה בנורמות משפטיות. הספר עוקב אחר מאה שנים של ניסיונות נפל ליצור משפט שבבסיסו תוכן יהודי-עברי-ישראלי מוסכם: החל בניסיונות להקים בתי משפט עבריים ולעצב 'משפט עברי' בתקופת היישוב ועד המאמצים לקבוע בחוק יסוד שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

שומרי החומות בג"ץ והחברה החרדית by חיים זיכרמן וגדעון ספיר (עורכים) בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מציג עצמו לא אחת כמגן המיעוטים. ניתן היה לצפות שהחברה החרדית תרחוש לבית המשפט מידה רבה של הערכה ואמון. המציאות מלמדת אחרת: חלק ניכר מן החברה החרדית עוין את בית המשפט העליון ורואה בו יריב מר. יחסה השלילי של החברה החרדית כלפי בית המשפט נובע מתחושה רווחת בקרב ציבור זה שלפיה בית המשפט אינו מכבד את ערכיו ופוגע בהם בפסיקותיו. האם לתחושה זו יש בסיס? שומרי החומות מוקדש לבירור שאלה זו. הספר בוחן את מערכת היחסים שבין בג"ץ ובין החברה החרדית, בפריזמה של שמונה פסקי דין מרכזיים שבהם דן בג"ץ בסוגיות הנוגעות לאורח החיים החרדי. אלו הסוגיות המוכרות לכל אחת ואחד מאיתנו: סוגיית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים, הוויכוח על אודות הנסיעה בכביש בר־אילן בשבתות, הדילמה בדבר דחיית גיוסם של בני הישיבות, ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, תקצובם הייחודי של האברכים, ההפרדה העדתית בבית הספר בעמנואל ועוד. כל אחד משערי הספר נפתח בסקירה תמציתית של הסוגיה הנדונה. בעקבות סקירת פסק הדין מנתחים שני חוקרים שונים את פסיקת בג"ץ, תוך התמקדות בשתי שאלות מרכזיות: האם הכרעתו של בית המשפט בעניין הנדון מוצדקת מבחינה מהותית? והאם, מבחינת שיקולי המדיניות, ראוי היה שבג"ץ יתערב בסוגיה או שנכון היה שימשוך את ידיו ממנה? ד"ר חיים זיכרמן מלמד משפטים בקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. ספרו שחור, כחול-לבן (2014), הינו ספר יסודי למבקשים להכיר את הקהילה החרדית. פרופ' גדעון ספיר מלמד משפטים באוניברסיטת בר אילן וחוקר בפורום קהלת. הוא עוסק בתיאוריה חוקתית וביחסי דת ומדינה.

כבוד האדם : הזכות החוקתית ובנותיה by אהרן ברק כבוד האדם היא זכות חוקתית מרכזית בישראל. ההיסטוריה של הזכות, דרכי פרשנותה ויחסה לזכויות אחרות מובאת – על רקע השוואתי – בכרך הראשון. הכרך השני מנתח את הפסיקה הישראלית המקיפה שהכירה בהיבטים שונים של הזכות לכבוד האדם ובהם הזכות לקיום בכבוד, לשוויון, לחופש ביטוי ודת, לחינוך, לחיי משפחה וליחסי עבודה.